מחול•חיים היא שיטת תרגול תנועתי המעוררת מודעות באמצעות ריקוד.
בשיטה זו מעבדים תכנים של החיים באמצעות תרגילי תנועה המביאים לתובנות ומשתמשים בתרגילי התנועה על מנת לשנות דפוסי מחשבה ותגובה, דבר המאפשר לחולל שינוי מהותי בחיים.
השיטה מתייחסת לגוף כאל מאגר ידע ואל הריקוד כערוץ תקשורת המחבר בין מאגר זה לתודעה הערה.
במחול•חיים הגוף נתפס כמערכת בעלת תבונה עצמאית, המשמשת לקליטה ועיבוד מידע.
המתרגלות/ים מפתחות/ים תקשורת יעילה עם גופן/ם על מנת שיוכלו לגשת למאגר שלהן/ם בקלות, לעבד תכנים רגשיים וגופניים, ולהשתמש בכלי זה על מנת לשפר את איכות חייהן/ם.
שיטת מחול•חיים פותחה על ידי במשך כשלושה עשורים.
באמצעות עבודה יומיומית של חקירת תנועה יחד עם מאות גופים, במשך אלפי שעות סטודיו, עשרות אלפי שעות תרגול, התבוננות, תהייה, טעייה, כתיבה והפקת לקחים.
המחקר הפעיל נעשה בעיקר על גופי במצבי חיים ובריאות שונים.
לאורך השנים, תוך כדי תנועה, גיליתי והבנתי שהריקוד משמש אותי ככלי טיפול עוצמתי אשר מקנה לי זכות בחירה רחבה במצבים מצומצמים ויכולת משוכללת להתמודדות עם אתגרי החיים.
פיתחתי את השיטה על מנת להנגיש את הריקוד ככלי לשימוש יומיומי שנועד לחולל תהליכים. לכן בשיטה זו נקרא/ת המתרגל/ת - מחוללת או מחולל.
המחולל/ת פותח/ת נתיב למאגר הידע באמצעות ריקוד, ממנו הוא/היא מקבל/ת הנחייה ונותנ/ת מענה לשאלות ולמצוקות המתעוררות באופן שוטף בחיים.
בשיטה זו נעשה האימון בכל מקום, זמן ומצב גוף שבהם המתרגל/ת נמצא/ת. כל רגע בחיים הוא מרחב עבודה. האימון יכול להתקיים במטבח, מקלחת, מיטה, חצר, או בטבע פראי.
המתרגלים/ות לומדים/ות להשתמש במחול•חיים גם כשהן/ם בריאות/ם ומאוזנות/ים וגם במצבים מאתגרים כגון: התמודדות עם מחלה, היריון, לידה, כאב, פגיעה, פרידה, אבל, תהליך ההזדקנות וכו'.
התרגול לא מצריך התנתקות או התבדלות מהחיים ולא מחייב כניסה לסטודיו על מנת להתאמן, ללמוד, או ליצור.
כל מה שקורה במקום ובזמן בו נמצא/ת המתרגל/ת ברגע זה נכלל בתוך התרגול.
השיטה מלמדת את המתרגל/ת להתחבר לעוצמה הטבעית שלו/ה, להיות מנהיג/ה לתהליכי הריפוי, התפתחות, והיצירה שלה/ו.
המתרגלות/ים בשיטה זו, מקנים לעצמן/ם כלים לטפל בגופן/ם.
הסטודיו משמש כמעבדה שבה נושאים מהחיים, מטבע הקיום ומהפיזיקה הגופנית מועלים באופן מכוון ומעובדים באמצעות תנועה.
תהליך הלימוד הוא תהליך של חקירה משותפת של המנחה והמתרגלים/ות המכשיר את המתרגל/ת לחולל בעצמו/ה, בחייו/ה.
עיבוד תוכן הוא מושג מרכזי במחול•חיים. פירושו: לזהות, לתת ביטוי, לפרש מחדש, להתארגן בהתאם להבנה ולשנות דפוסי תגובה ותבניות התנהגות.
מטרת תהליך זה היא לנטרל תפיסות המייצרות סבל ומגבילות את חופש היצירה. להסיר את מה שמונע, פוגע או חוסם, ולהיפתח לאהבה, לשמחה, ליופי ולהנאה הפשוטה שבקיום בכל מצב שהמציאות מזמנת.
מתוך גישה זו התגבשה טכניקת יצירה המכוונת את המתרגל/ת לתנועה כנה אשר מציפה על פני השטח סיפורים תת-הכרתיים שטמונים בגוף. בתהליך יצירה זה הסיפורים הם חומרי הגלם אשר מותמרים להגדת מחול אישית. בסיום התהליך מגיש/ה המחולל/ת את ה"סיפור" שלה/ו ושאר המחוללות/ים עדות/ים לו. היצירה וההגשה הן חלק מתהליך עיבוד תרפויטי.
מחול•חיים היא גישה תנועתית הוליסטית המתאימה לכל איש ואישה. יחד עם זאת, היא מציעה העשרה והשראה לאמני במה, מטפלות/ים בתנועה ומורים/ות לריקוד.
הידע נמסר בסדנאות נושא מרוכזות, קורסים שנתיים ושיעורים פרטיים. בשיעורים הקבוצתיים נחקרים נושאים הרלוונטיים לכל אדם וחווה. בשיעורים הפרטיים, מותאם התוכן לצרכיו האישיים של המתרגל/ת.
תהליך הלימוד מורכב מהתנסות חווייתית בתנועה, חקירה אישית באלתור מונחה, ידע מעשי ותיאורטי המועבר במילים.
שיטת מחול•חיים מבוססת על מסורת תנועתית אשר מקורה בחוכמת נשים קדומה ותבונת גוף שורשית. לכן הידע מועבר בגישה שבטית שבה מעגל תמיכה, אחווה, שותפות, כנות וסולידריות הם כלים מרפאים בפני עצמם.
לְחוֹלֵל
זֶה לְהָנִיעַ מַהֲלָךְ.
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְנוּעָה עַל מְנַת לִיצוֹר שִׁנּוּי בַּמְּצִיאוּת.
לִהְיוֹת מְחוֹלֶלֶת
זֶה לִפְתֹּחַ עַצְמֵךְ אֶל הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ, בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה. לְהִכָּנַע אֶל הַתְּנוּעָה שֶׁעוֹבֶרֶת דַּרְכֵּךְ.
לִמְסֹר נַפְשֵׁךְ לְמַעַן הַשִּׁנּוּי בַּמֶּרְחָב שֶׁבּוֹ אַתְּ מִתְהַלֶּכֶת.
לְהָכִיל אֶת הַלֹא נוֹדַע, בְּכָל צַעַד בַּדֶּרֶךְ.
לְהֵעָנוֹת לִתְּנוּעָה מְחוֹלֶלֶת-כֹּל וּלְהַסְכִּים בַּעֲנָוָה
לִהְיוֹת זוֹ שֶׁדַּרְכָּהּ,
בְּרֶגַע זֶה הִיא מִתְגַּשֶּׁמֶת.
